Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 107a

פּוֹסְקִין מְזוֹנוֹת לְאֵשֶׁת אִישׁ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין פּוֹסְקִין מְזוֹנוֹת לְאֵשֶׁת אִישׁ. אָמַר שְׁמוּאֵל: מוֹדֶה לִי אַבָּא בִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים, לְפִי שֶׁאֵין אָדָם מַנִּיחַ בֵּיתוֹ רֵיקָן.

Traduction

The court apportions sustenance for a married woman, i.e., if a husband went overseas and left behind nothing with which his wife could provide for her sustenance, the court withdraws money from his estate for this purpose. And Shmuel said: The court does not apportion sustenance for a married woman. Shmuel further said: Abba, i.e., Rav, concedes to me that the court does not touch the husband’s estate for the first three months. This is because a person does not leave his house empty, and therefore it is certain that he left something with which his wife can sustain herself at least in the short term.

Rachi non traduit

פוסקין מזונות. ב''ד יורדין לנכסי מי שהלך למדינת הים ופוסקין מזונות לאשתו:

בְּשֶׁשָּׁמְעוּ בּוֹ שֶׁמֵּת כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי. כִּי פְּלִיגִי, בְּשֶׁלֹּא שָׁמְעוּ בּוֹ שֶׁמֵּת. רַב אָמַר: פּוֹסְקִין, דְּהָא מְשׁוּעְבַּד לַהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין פּוֹסְקִין.

Traduction

The Gemara comments: In a case where they heard that the husband died, everyone agrees that the court sustains his wife from his estate. When they disagree it is in a case where they did not hear that he had died abroad. Rav said that the court apportions sustenance for the wife, as his estate is legally mortgaged to her and must provide her with sustenance, and Shmuel said that in this case the court does not apportion sustenance for her.

Rachi non traduit

בששמעו בו שמת כ''ע לא פליגי. דפוסקין דלמאי ניחוש לה אי לצררי הרי סופה לגבות כתובתה ותשבע שלא עיכבה משלהם כלום ואי לשמא אמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך וקבלה עליה משמת אינה משועבדת לו מעשה ידיה וא''ת והרי היא משועבדת ליתומים ואף הם יאמרו לה כן אף הוא לא היה יכול לומר לה אלא א''כ היא מתרצה:

Tossefoth non traduit

ששמעו בו שמת. פירש הקונטרס דלמאי ניחוש לה אי לצררי הרי סופה ליטול כתובתה ולישבע שלא עיכבה משלהם כלום והשתא בעי למימר דפליגי בלא שמעו בו שמת היינו בלא שבועה דאי בשבועה אמאי לא תטול וזה אינו דהא בסמוך פריך עד כאן לא פליגי אלא לשבועה אבל למזונות יהבינן לה אלמא לשמואל אפילו בשבועה אין לה ונראה לרבי דהיינו טעמא דבשמעו בו שמת לכולי עלמא פוסקין דאין כאן שום הוכחה לאשה דתפסה צררי ולא שאמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך אבל בלא שמעו שמת אמר שמואל דאין פוסקין דמוכחא מילתא מדאינו חוזר שנסתלק ממנה בשום ענין לרב זביד בצררי ולרב פפא דאמר לה צאי כו' והלכך אפי' בשבועה לא מהימנא. מ''ר. ולבי מגמגם לפירושו דפריך בסמוך מהא דתניא מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות בני כהנים גדולים אומרים תשבע כו' ואם בא כו' ומשני בששמעו בו שמת ודוחק לשנויי בא לאחר שמועה ונמצא שהיה שקר מה ששמעו בו שמת והוה מצי לשנויי בלא שמעו בו שמת וכגון דפסקיה מברא או שום אונס שאינו יכול לשוב דמודה שמואל דפוסקין לה מזונות כיון דהשתא ליכא הוכחה ואמר לי רבי דהא מילתא לא שכיח הוא שיארע אונס או יפסיקו הנהר יותר מיום או יומים:

בששמעו בו שמת כולי עלמא לא פליגי. נראה לרבי דהאי שמעו בו שמת בשני עדים מדקאמר לקמן ששמעו בו שמת בעד אחד מכלל דעד השתא ס''ד בשני עדים ובקול נמי ליכא למימר מדפריך לקמן ת''ש האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים כו' ובאה ואמרה גירשני בעלי מתפרנסת והולכת עד כדי כתובתה ומשני כששמעו בו שמת פירוש שמת קודם אותו הזמן שאמרה שנתגרשה ופריך מ''ש עד כדי כתובתה אפילו לעולם נמי ואי שמעו בו שמת בקול קאמר מאי קושיא וכי יש להאמין הקול הואיל והיא אמרה שגירשה ולא מת ולא דמיא לההיא דפרק המפקיד (ב''מ דף לח:
ושם) שבוי שנשבה רב אמר אין מורידים קרוב לנכסיו ושמואל אמר מורידין כששמעו בו שמת כולי עלמא לא פליגי דמורידין וההוא שמעו בו שמת היינו בעד אחד דאי בשני עדים מאי חידוש הוא הלא הם יורשים אותו וא''ת ואעד אחד היאך מורידין והתנן ביבמות בפרק האשה שהלכה (יבמות דף קטז: ושם) גבי האשה שאמרה מת בעלי שאין האחים נכנסים לנחלה על פיה ומדהיא לא מהימנא עד אחד נמי לא מהימן וי''ל דהתם מיירי לירד ולמכור אבל בהמפקיד מיירי לירד על מנת שלא למכור כדמוכח התם והא דתניא לקמן ב''ד יורדין לנכסיו וזנין ומפרנסין את אשתו אבל לא בניו ובנותיו ומוקמינן לה בששמעו בו שמת בעד אחד וקאמר בניו ובנותיו דאי בעו מיחת לנכסים בעד אחד לא מצו נחתי מזוני נמי לא יהבינן להו התם נמי למכור אבל בפירות הגדלים בשדה אכלי להו שפיר:

מַאי טַעְמָא? רַב זְבִיד אָמַר: אֵימָא צְרָרֵי אַתְפְּסַהּ. רַב פָּפָּא אָמַר: חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא אָמַר לָהּ ''צְאִי מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ בִּמְזוֹנוֹתַיִךְ''.

Traduction

The Gemara asks: What is the reason for Shmuel’s ruling? Rav Zevid said: One can say that he gave her a bundle of money before he departed. Rav Pappa said: We are concerned that perhaps he said to her before his departure: Spend your earnings to sustain yourself, i.e., he renounced his rights to her earnings and in exchange he is no longer required to provide her with support.

Rachi non traduit

צררי. צרורות כספים נתן בידה למזונות:

חיישי' שמא אמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך. וקבלה עליה:

Tossefoth non traduit

חיישינן שמא אמר לה כו'. וקיבלה עליה ופטרתו ופטור הוא בכך אע''ג דהשתא לא ספקה:

מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ גְּדוֹלָה, וְלָא סָפְקָה.

Traduction

The Gemara asks: What is the practical difference between these two explanations? The Gemara answers: There is a practical difference between them in a case where the woman is an adult, and therefore it is possible that he left her money, and the amount she earns is not enough for her needs. According to the opinion of Rav Zevid, one can assume that he gave her money and therefore it is not necessary for the court to allocate her sustenance from his estate, whereas according to the opinion of Rav Pappa, as her earnings are not enough for her sustenance the court apportions more for her from his estate, despite the husband’s possible stipulation.

Rachi non traduit

איכא בינייהו גדולה. הראויה להתפיסה מעות ולא ספקה מזונות במעשה ידיה שהן שני בצורת או שאינה בעלת מלאכה לצררי איכא למיחש לצאי מעשה ידיך במזונותיך ליכא למיחש דכיון דלא ספקה לא קבלה עליה:

אִי נָמֵי קְטַנָּה וְסָפְקָה.

Traduction

Alternatively, there is a difference between them in the case of a minor wife, with whom the husband would not have left money, but her earnings are enough for her sustenance. Rav Zevid would claim that the court must provide for her from his estate, as he would not have left her money, whereas Rav Pappa would argue that he might have told her to sustain herself from her own earnings.

Rachi non traduit

אי נמי קטנה. ובעלת מלאכה והשנים כתקנן:

וספקה. לרב זביד פוסקין דלא עביד איניש דמתפיס צררי לקטנה לרב פפא אין פוסקין דאיכא למימר צאי מעשה ידיך למזונותיך אמר לה:

Tossefoth non traduit

קטנה וספקה. וא''ת הואיל וספקה נימרו לה ב''ד צאי מעשה ידיך למזונותיך ולמה יורדים לנכסיו למאן דחייש לצררי ואי לא ספקה א''כ היכי מחלה למ''ד צאי מעשה ידיך והא אין מחילת קטנה כלום וי''ל כגון דספקה לדברים גדולים ולא ספקה לדברים קטנים דלדברים קטנים מהני מחילתה אי נמי בפעוטות דמקחן מקח ומתנתן מתנה. מ''ר:

תְּנַן: מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְאִשְׁתּוֹ תּוֹבַעַת מְזוֹנוֹת, חָנָן אָמַר: תִּשָּׁבַע בַּסּוֹף, וְלֹא תִּשָּׁבַע בַּתְּחִלָּה. נֶחְלְקוּ עָלָיו בְּנֵי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וְאָמְרוּ: תִּשָּׁבַע בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא לְעִנְיַן שְׁבוּעָה, אֲבָל מְזוֹנֵי יָהֲבִינַן לַהּ! תַּרְגְּמַהּ שְׁמוּאֵל: בְּשֶׁשָּׁמְעוּ בּוֹ שֶׁמֵּת.

Traduction

§ We learned in the mishna: With regard to one who went overseas and his wife is demanding sustenance, Ḥanan says: She takes an oath at the end, and she does not take an oath at the outset. The sons of High Priests disputed Ḥanan’s opinion and said: She takes an oath both at the outset and at the end. The Gemara comments: They disagree only with regard to an oath; however, with regard to sustenance everyone agrees that the court gives it to her. This apparently contradicts the opinion of Shmuel. The Gemara explains that Shmuel interpreted the mishna in accordance with his opinion as referring to a case when they heard concerning him that he died overseas. In this scenario, everyone agrees that the court provides her with sustenance from the husband’s estate.

Tossefoth non traduit

תרגמה שמואל בששמעו בו שמת. תימה א''כ מאי טעמא דבני כהנים גדולים דמה לי דמת בביתו מה לי ששמעו בו שמת ע''פ עדים ואין נראה לפרש ששמעו בו ע''פ עד אחד וי''ל דאפי' מת בביתו פליגי בני כהנים גדולים והא דנקט למי שהלך למדינת הים רבותא נקט דס''ד ניחוש כ''כ לצררי דאפילו בשבועה לית לה. מ''ר:

תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְאִשְׁתּוֹ תּוֹבַעַת מְזוֹנוֹת, בְּנֵי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים אוֹמְרִים: תִּשָּׁבַע, חָנָן אוֹמֵר: לֹא תִּשָּׁבַע. וְאִם בָּא וְאָמַר: פָּסַקְתִּי לָהּ מְזוֹנוֹת — נֶאֱמָן!

Traduction

Come and hear a baraita: With regard to one who went overseas and his wife is demanding sustenance, the sons of High Priests say: She takes an oath. Ḥanan says: She does not take an oath, i.e., she receives sustenance without having to swear. And if he came and said: I apportioned money for her sustenance and left her with sufficient funds, he is deemed credible and she must return all that she received from his estate through the court. This poses a difficulty for the opinion of Shmuel, who maintains that the court does not supply her with sustenance ab initio.

Rachi non traduit

ואם בא ואמר פסקתי לה מזונות. אתפסתיה צררי:

נאמן. ובשבועה ומחזרת מה שנתנו לה ב''ד:

Tossefoth non traduit

ואם בא ואמר פסקתי לה מזונות נאמן. פירש רש''י אף להוציא מידה מה שנתנו לה ב''ד בשבועה דהכי משמע דאנשבעה קאי והיינו טעם דסתמא דמילתא מתפיס לה צררי הלכך מוציאין מידה בשבועה ונראה לרבי להצריכה שבועה ובשבועה תגבה מה שלוותה ואכלה דאי לאו הכי לא תמצא מי שילוה לה שיראים להפסיד אבל עכשיו שהיא נשבעת אין יראים כלום שסומכין עליה שתשבע. מ''ר:

הָכָא נָמֵי בְּשֶׁשָּׁמְעוּ בּוֹ שֶׁמֵּת. וְהָא ''אִם בָּא וְאָמַר'' קָאָמַר! אִם בָּא לְאַחַר שְׁמוּעָה.

Traduction

The Gemara answers: Here, too, it is referring to a case where they heard concerning him that he died abroad. The Gemara asks: But the tanna said: If he came and said, which indicates that the husband is not dead. The Gemara explains that the baraita means: If he came after the rumor. There was a rumor that he had died, and for this reason the court provided her with sustenance, and later it was determined that the rumor was false.

Rachi non traduit

לאחר שמועה. לאחר ששמעו בו שמת בא:

תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְאִשְׁתּוֹ תּוֹבַעַת מְזוֹנוֹת, וְאִם בָּא וְאָמַר ''צְאִי מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ בִּמְזוֹנוֹתַיִךְ'' — רַשַּׁאי. קָדְמוּ בֵּית דִּין וּפָסְקוּ — מַה שֶּׁפָּסְקוּ פָּסְקוּ. הָכָא נָמֵי בְּשֶׁשָּׁמְעוּ בּוֹ שֶׁמֵּת.

Traduction

Come and hear another baraita: With regard to one who went overseas and his wife is demanding sustenance, if he came and said that prior to his departure he told her: Spend your earnings to sustain yourself, he is permitted to act accordingly. If the court went ahead and apportioned sustenance for her, what they apportioned is apportioned, and she is not required to return it. Again, this poses a difficulty for the opinion of Shmuel. The Gemara answers: Here, too, it is referring to a case where they heard concerning him that he died abroad.

Tossefoth non traduit

ואם בא ואמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך רשאי. כלומר אם לוותה ואכלה לא אפרע שאם לא היו מלוים לזו היתה דוחקת עצמה אף ע''ג דלא ספקה והאי דאמרינן לקמן לוותה ואכלה עמדה ומיאנה ודייקינן טעמא דמיאנה הא לא מיאנה יהבינן לה התם שפסקו לה ב''ד:

תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְאִשְׁתּוֹ תּוֹבַעַת מְזוֹנוֹת — בֵּית דִּין יוֹרְדִים לִנְכָסָיו וְזָנִין וּמְפַרְנְסִין לְאִשְׁתּוֹ, אֲבָל לֹא בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, וְלֹא דָּבָר אַחֵר!

Traduction

Come and hear another baraita: With regard to one who went overseas and his wife is demanding sustenance, the court descends to his property and feeds and provides a livelihood for his wife, but not for his sons and daughters, and they do not give her something else. Once again this presents a difficulty for the opinion of Shmuel.

Rachi non traduit

ולא דבר אחר. מפרש לקמיה:

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: בְּמַשְׁרֶה אֶת אִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִישׁ. אִי הָכִי, בָּנָיו וּבְנוֹתָיו נָמֵי! כְּשֶׁהִשְׁרָה לָזוֹ, וְלֹא הִשְׁרָה לָזוֹ. מַאי פַּסְקָא?

Traduction

Rav Sheshet said: This is referring to one who feeds his wife by means of a third party. In this case, even if the husband was available he would not be providing her with her sustenance directly, as he appointed someone else to give her money in accordance with her needs. The Gemara asks: If so, his sons and daughters should also receive this support. The Gemara answers: It is referring to a case where he appointed a third party for this purpose, his wife’s sustenance, but he did not appoint a third party for this purpose, the sustenance of his children. The Gemara asks: If that is correct, why was it stated without qualification? There is no hint in the baraita that the husband differentiated in this manner.

Rachi non traduit

במשרה אשתו ע''י שליש. העמיד אפוטרופוס לזונה ועכשיו משך האפוטרופוס את ידו דהשתא ודאי לצררי ליכא למיחש ולא לשמא אמר לה צאי מעשה ידיך למזונותיך:

אי הכי. דהשרה אותה ע''י שליש אפי' בניו ובנותיו נמי דהא גלי דעתיה דניחא ליה שיהו נזונין משלו:

Tossefoth non traduit

מאי פסקא. תימה לרבי אין סתמא דמילתא אשתו דחייב במזונותיה משרה על ידי שליש בניו ובנותיו דלא מיחייב במזונותיהם לא משרה ורבינו שמשון מפרש הסוגיא אי הכי בניו ובנותיו נמי אי אמרת בשלמא דלא איירי מתני' במשרה אשתו ע''י שליש אלא אשתו ובניו סמוכין על שולחנו ניחא דאשתו מפרנסין הואיל והוא חייב לזונה משום חשש דשמא התפיסה צררי אין ב''ד נמנעין מלזונה אבל בניו ובנותיו דאינו חייב במזונותיהן אין לירד לנכסיו לפרנסם דבקל יש לחוש שמא התפיסם צררי והניח להם מעות לפרנסם עד שישוב אבל השתא דמוקמת במשרה ע''י שליש ליכא למיחש לצררי ומשני במשרה אשתו ע''י שליש אבל בניו סמוכין על שולחנו ולא השרה ע''י שליש ולהכי חיישינן לצררי ופריך מאי פסקא דזה אין רגילות דאשתו ישרה ע''י שליש ובניו יהיו סמוכין על שולחנו:

אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: כְּשֶׁשָּׁמְעָה בּוֹ שֶׁמֵּת בְּעֵד אֶחָד. הִיא, דְּאִי בָּעֲיָא אִינְּסוֹבֵי בְּעֵד אֶחָד מָצְיָא מִינַּסְבָא — מְזוֹנֵי נָמֵי יָהֲבִינַן לַהּ.

Traduction

Rather, Rav Pappa said that Shmuel would explain this baraita as referring to a case where she heard that he had died, and she was told this by one witness. Therefore, as far as she is concerned, since this is a case where if she wanted to remarry based on the testimony of that one witness she may marry, as in this situation the Sages permitted her to rely on the account of a single witness so that she not end up a deserted woman, the court also provides her with sustenance, as she may claim her marriage contract based on this testimony.

בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, דְּאִי בָּעוּ לְמֵיחַת לִנְכָסָיו בְּעֵד אֶחָד לָא מָצוּ נָחֲתִי — מְזוֹנֵי נָמֵי לָא יָהֲבִינַן לְהוּ.

Traduction

However, with regard to his sons and daughters, since this is a case where if they wanted to descend to his estate on the basis of the testimony of one witness, they may not descend and take the property, as two witnesses are required for matters of inheritance, the court also does not provide them with sustenance. As far as the children are concerned, there is still insufficient evidence for the death of their father.

מַאי ''דָּבָר אַחֵר''? רַב חִסְדָּא אָמַר: תַּכְשִׁיט. רַב יוֹסֵף אָמַר: צְדָקָה. מַאן דְּאָמַר תַּכְשִׁיט, כָּל שֶׁכֵּן

Traduction

Incidentally, the Gemara asks: What is: Something else, mentioned in the baraita? Rav Ḥisda said: This is a wife’s ornaments, to which she is entitled in addition to her sustenance. Rav Yosef said: It is money for charity. The Gemara comments: According to the one who said that the court does not pay for her ornaments if the husband has gone overseas, all the more so

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source